מהי רשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית היא עוולה אזרחית המוסדרת במסגרת עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. כדי שמטופל יוכל לזכות בפיצוי בגין נזק שנגרם לו במהלך טיפול רפואי, עליו להוכיח קיומם של שלושה יסודות מצטברים: התרשלות של הגורם הרפואי, נזק, וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק. 

המבחן המרכזי לקיומה של רשלנות רפואית הוא בחינה האם הצוות הרפואי חרג מהפרקטיקה הטיפולית המקובלת בנסיבות העניין. השאלה שבית המשפט שואל היא האם האמצעים שננקטו להבטחת שלומו של המטופל תואמים את אלו שרופא סביר היה נוקט בהם בנסיבות העניין.

האם נטל ההוכחה תמיד מוטל על התובע? 

הכלל הוא שנטל ההוכחה - הן ביחס להתרשלות והן ביחס לקשר הסיבתי - מוטל על התובע. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן להעביר את הנטל לנתבע באמצעות דוקטרינת הנזק הראייתי. 

נזק ראייתי יכול להיגרם בשני אופנים:
"נזק ראייתי נפרד" - נזק לראיות שהוא נפרד ומובחן מהמעשה שגרם לנזק הישיר. דוגמה מובהקת היא הימנעות מתיעוד רפואי, שהקשתה על הוכחת קשר סיבתי בין טיפול רפואי כושל לנזק שנגרם. 
"נזק ראייתי מובנה" - אותה התנהגות עוולתית שגרמה לנזק הישיר גרמה גם לנזק הראייתי. במצב זה, ההתרשלות הראייתית וההתרשלות שיצרה את הנזק חד הן.      

על-פי הפסיקה, על התובע בתביעת רשלנות רפואית מוטל הנטל להוכיח את הטענה לקיומו של נזק ראייתי וזאת באמצעות ארבעה רכיבים מצטברים:  
-עמימות עובדתית;
-שנוצרה כתוצאה מנזק לראיות שבשליטת הנתבע;
-עקב התרשלות הנתבע;
-ובאופן שמונע מהתובע להוכיח עובדות הנדרשות לתביעתו.      

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית בנויה על שני נדבכים מרכזיים: התיק המשפטי והתיק הרפואי. ללא חוות דעת רפואית מקצועית של מומחה בכיר באותו תחום - אין תביעה. זו אבן הפינה של ההליך.  חוות הדעת קובעת שתי קביעות מרכזיות: ראשית, שהייתה סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר; ושנית, שהסטייה הזו היא שגרמה לנזק.

במסגרת הטיפול בתביעה אנחנו אוספים את כלל התיעוד הרפואי הרלוונטי (גיליונות אשפוז, סיכומי ביקור, תוצאות בדיקות, צילומים, פרוטוקולי ניתוח), מנתחים אותו לעומק, ופונים למומחה רפואי מתאים לצורך עריכת חוות דעת רפואית.  

לאחר הגשת כתב התביעה,  הנתבעים (בית החולים / קופת החולים / חברת הביטוח) יגישו כתב הגנה וחוות דעת נגדית, ובית המשפט יכריע על-פי שקלול הראיות, חקירות המומחים והעדויות.  

על מה אפשר לתבוע פיצוי? 

הפסיקה בישראל מכירה במגוון רחב של ראשי נזק, ולכן הפיצוי בתיקי רשלנות רפואית יכול להגיע לסכומים משמעותיים. ראשי הנזק העיקריים כוללים:

• •כאב וסבל (נזק לא ממוני) - פיצוי על הסבל הפיזי והנפשי, פגיעה באיכות החיים, תקופות אשפוז, ניתוחים נוספים שנדרשו בעקבות הרשלנות.
• •הפסדי השתכרות, פנסיה וזכויות סוציאליות - פיצוי על הכנסות שלא התקבלו בעקבות אובדן כושר עבודה זמני או קבוע. בנפגעים צעירים, הפסד ההשתכרות העתידי יכול להגיע למיליוני שקלים.
• •הוצאות רפואיות ועזרים רפואיים - טיפולים, ניתוחים מתקנים, פיזיותרפיה, השתתפות בטיפולי רפואה משלימה, תרופות, אביזרים רפואיים (כסאות גלגלים, קביים, מכשירי שמיעה ועוד), התאמת דיור ורכב.
• •עזרת הזולת - פיצוי בגין הצורך בסיוע של אחרים לביצוע פעולות יומיומיות, באמצעות בן משפחה או מטפל סיעודי, עקב הפגיעה שנגרמה.
• •פיצוי לבני משפחה - במקרי מוות עקב רשלנות רפואית, בני המשפחה (היורשים) זכאים לפיצוי בהיותם העזבון של המנוח.